איך מגלים שקיים רישום
אינטרפול אינו מודיע לאדם שנרשמה נגדו הודעה. באתר הפומבי מופיע רק חלק מן ההודעות — אלה שנושאיהן הסכימו לפרסום. לכן רוב האנשים מגלים את הרישום בביקורת הדרכונים, בסירוב לפתיחת חשבון בנק או בדחיית בקשת ויזה.
הדרך המסודרת היא בקשת גישה למידע לוועדה לבקרת תיקי אינטרפול (CCF) בליון. הבקשה מבררת אם קיים מידע, איזו מדינה ביקשה אותו ועל סמך מה — שלוש העובדות שעליהן נבנית כל בקשת מחיקה.
העילות למחיקה
- סעיף 3 לחוקת אינטרפול — איסור על מעורבות הארגון בעניינים בעלי אופי מדיני, צבאי, דתי או גזעי. זו העילה החזקה ביותר כשהרקע הוא רדיפה פוליטית;
- נתונים בלתי מדויקים או בלתי מספיקים לפי כללי עיבוד הנתונים של הארגון;
- חוסר מידתיות — כשחומרת העבירה אינה מצדיקה התראה בינלאומית;
- מטרה שחלפה — כשההליך במדינה המבקשת הסתיים או התיישן.
לפי סעיף 40 לתקנון הוועדה, החלטה בבקשה קבילה בעניין נתונים מתקבלת בתוך תשעה חודשים ממועד ההכרזה על קבילותה.
דיפיוזן — ומה שהופך אותו למסוכן יותר
דיפיוזן אינו הודעה. זו התראה שנשלחת ישירות בין לשכות לאומיות, בלי בדיקת ציות מוקדמת של המזכירות הכללית. בגבול התוצאה דומה לזו של הודעה אדומה, אך הפגם עשוי להגיע לגבול ללא כל סינון — ולכן הטיפול בו נעשה לאחר העיכוב ולא לפניו.
הקשר להליך בישראל
מחיקת רישום אינה מבטלת מאליה הליך הסגרה שכבר נפתח, ואינה מבטלת צו עיכוב יציאה ישראלי. אך היא מסירה את הבסיס שעליו הם נשענים, ולכן שני המישורים מנוהלים במקביל: מה שמוכח בפני הוועדה משמש ראיה בבית המשפט, ולהפך.